the revolution will not be televised
הייתי מתחילה בהצהרה שהפוסט הזה לא פוליטי, כי זכויות נשים נוגעות לכלל הנשים מכל מגוון הקשת הפוליטית. אבל זו תהיה היתממות, אני מניחה....
בחודשים האחרונים התחלתי לחקור את נושא העיצוב באמצעות מחוללי בינה מלאכותית, המונח הרשמי הוא: synthgraphics.
מה אגיד ומה אומר, מדע בדיוני. אני לא מאלה שחוששות שהבינה המלאכותית תחסל את התחום, אני מאלה שחושבות שכל כלי חדש ומתקדם שיכול לייעל את התהליך - מה טוב בטח כשיש הזדמנות לעלות על הגל כבר בתחילתו.
"תחילתו" זו די מילת מפתח בתחום הזה. יש עוד הרבה מה ללמוד והרבה להשתפר. כל מי שניסתה לייצר דמות אנושית וודאי גילתה שיש לבינה המלאכותית נטייה להוסיף אצבעות מיותרות, ליצור שיניים מעוותות ובאופן כללי, לא קל לשלוט בה. לא טכנית ולא מעשית. אתגר.
אחרי שבחנתי קצת את שלוש המערכות המוכרות הקיימות (Midjourney, Dall-E-2, Stable diffusion), בחרתי להתעמק בmidjourney (המכונה בקצרה גם "מידג').
אני מאמינה שאפשרויות הדיוק, העריכה, השילובים, ההתממשקות ושאר ירקות ישתפרו עם הזמן ובתקווה גם חוויית השימוש בבוטים עצמם. כרגע על מנת להשתמש ביצרות באופן פרקטי, כחלק מעיצוב שלם, נדרשת עוד עבודה ידנית בתוכנות אדובי הקלאסיות Photoshop & Illustrator/InDesign/Pigma.
אין ספק ש-midjourney הוציאה אותי למסע מרתק ואני רק בצעדים הראשונים. התחום מעלה בי המון שאלות פילוסופיות, סוציולוגיות ועיצוביות. החלטתי לנצל את תהליך הלמידה הטכני של הכלי כדי לחקור את הנושאים שמעניינים אותי. זו תהיה הדרך שלי להכיר את המחוללת המלאכותית, את היכולות שלה וה"פרשנויות" השונות שלה.